בריז: החברה הישראלית שמנסה להפוך את ביטקוין מכסף ששומרים לכסף שמשתמשים בו

ביטקוין נולד כרעיון של כסף דיגיטלי שאפשר להעביר ישירות בין אנשים, בלי בנק ובלי חברת אשראי באמצע.

אבל בפועל, רוב האנשים משתמשים בו כיום בעיקר כנכס להשקעה או כאמצעי לשמירת ערך. הם קונים אותו, מחזיקים אותו בארנק וממתינים.

הרבה פחות אנשים משתמשים בביטקוין כדי לקנות קפה, לשלם על כתבה או להעביר סכומים קטנים בזמן אמת.

הסיבה לכך אינה בהכרח חוסר רצון. רשת הביטקוין הראשית פשוט לא תוכננה לעבד מיליוני תשלומים קטנים ומהירים בכל רגע. מספר העסקאות שהיא מסוגלת לעבד מוגבל, כל פעולה דורשת אישור בבלוקצ׳יין, ובתקופות עמוסות גם העמלות עלולות לעלות.

כדי לפתור את הבעיה הזאת פותחה רשת הברק — Lightning Network: שכבה נוספת שפועלת מעל ביטקוין ומאפשרת להעביר סכומים קטנים במהירות ובעלות נמוכה.

אלא שגם רשת הברק מביאה איתה בעיה חדשה: היא מורכבת לתפעול.

כאן נכנסת לתמונה חברת בריז — Breez, חברה ישראלית שמנסה להפוך את רשת הברק מתשתית שמיועדת למומחים למוצר שכל מפתח יכול לשלב באפליקציה.

הבעיה: ביטקוין טוב בשמירת ערך, פחות נוח בקופה

רשת הביטקוין בנויה כך שכל עסקה נרשמת בבלוקצ׳יין ונבדקת על ידי הרשת.

המבנה הזה מעניק לה אבטחה ועמידות, אבל הוא גם מגביל את קצב הפעילות. בלוק חדש נוצר בממוצע אחת לעשר דקות, ומספר העסקאות שניתן להכניס לכל בלוק מוגבל.

כאשר משתמש רוצה להעביר סכום גדול, מגבלות כאלה אינן בהכרח בעיה משמעותית.

אבל כאשר רוצים לשלם סכום קטן בבית עסק, לקנות תוכן באינטרנט או לבצע מאות תשלומים זעירים — המתנה לאישור ותשלום עמלה על כל פעולה הופכים את השימוש לפחות נוח.

רשת הברק נועדה לאפשר לבצע חלק גדול מהפעילות מחוץ לבלוקצ׳יין הראשי, ורק בעת הצורך לעדכן את התוצאה הסופית בביטקוין.

במקום שכל תשלום קטן יירשם בנפרד ברשת, משתמשים יכולים לבצע ביניהם סדרה של תשלומים מהירים דרך ערוצי תשלום.

מהי רשת הברק?

אפשר לחשוב על רשת הברק כמו על חשבון פתוח בין שני צדדים.

במקום לשלם ולסגור את החשבון אחרי כל מוצר, שני הצדדים פותחים ערוץ, מעדכנים ביניהם את היתרות ורק בסוף סוגרים את החשבון ורושמים את התוצאה הסופית בבלוקצ׳יין.

המערכת אינה מוגבלת רק לשני משתמשים שמכירים זה את זה. תשלומים יכולים לעבור דרך רשת של ערוצים וצמתים עד שהם מגיעים ליעד.

כך ניתן להעביר ביטקוין במהירות רבה יותר ובעלות נמוכה יחסית.

אבל מאחורי החוויה הפשוטה מסתתרת מערכת מורכבת מאוד.

מדוע קשה לשלב תשלומי ברק באפליקציה?

מפתח שרוצה להוסיף לאפליקציה כפתור של „שלם בביטקוין” אינו צריך להתמודד רק עם ממשק תשלום.

הוא צריך להבין כיצד לפתוח ערוצים, לנהל יתרות, למצוא מסלול להעברת התשלום, לשמור על הצומת זמין ולהגן על המפתחות של המשתמשים.

אחד המושגים החשובים ברשת הברק הוא נזילות.

כדי שמשתמש יוכל לשלוח או לקבל תשלום, צריך להיות בערוצים המחוברים אליו מספיק מקום להעברת הכסף בכיוון הרצוי.

אפשר לדמות זאת לצינור מים. גם אם הצינור מחובר לבית, לא ניתן להזרים דרכו יותר מים מהקיבולת הפנויה שלו.

ניהול הנזילות ברשת הברק דורש מעקב, פתיחת ערוצים ולעיתים העברת כספים בין ערוצים שונים. עבור משתמש רגיל או חברת תוכנה שאינה מתמחה בביטקוין, זו משימה מורכבת.

בנוסף, מערכת תשלומים צריכה להישאר זמינה, לטפל בתקלות ולוודא שהעסקה מגיעה ליעדה.

כל אלה הפכו את רשת הברק לטכנולוגיה מבטיחה, אך לא תמיד פשוטה לשילוב.

הפתרון של בריז: להסתיר את המורכבות

בריז החלה את דרכה כאפליקציית ארנק ותשלומים המבוססת על רשת הברק.

עם הזמן זיהתה החברה שהבעיה הגדולה אינה רק מחסור בארנקים טובים. גם אם למשתמשים יש ארנק, הם זקוקים למקומות, אפליקציות ושירותים שבהם אפשר להשתמש בביטקוין.

לכן החברה פיתחה את — ערכת פיתוח שמאפשרת למפתחים לשלב תשלומי ברק בתוך אפליקציות ומוצרים קיימים.

במקום שכל חברה תבנה בעצמה מערכת מלאה לניהול צומת, ערוצים ונזילות, בריז מספקת שכבת תשתית שמטפלת בחלק גדול מהעבודה מאחורי הקלעים.

המפתח מקבל כלים פשוטים יחסית לשליחה ולקבלה של תשלומים, בעוד שהמערכת מנהלת תהליכים מורכבים יותר ברקע.

כך יכולה אפליקציה להציע תשלומי ביטקוין בלי להפוך את צוות הפיתוח שלה למומחה ברשת הברק.

המשתמש נשאר בשליטה

אחד העקרונות החשובים של בריז הוא שמירה על מודל ללא משמורת — Non-Custodial.

במודל משמורני, חברה מחזיקה בפועל את כספי המשתמשים ומנהלת עבורם חשבון פנימי. המשתמש רואה יתרה באפליקציה, אבל השליטה האמיתית בנכסים נמצאת אצל החברה.

במודל ללא משמורת, המפתחות שמאפשרים לשלוט בכסף נשארים בידי המשתמש.

בריז מנסה לשלב בין שני עולמות:

מצד אחד, להפעיל את הרכיבים המורכבים של רשת הברק באמצעות תשתית ענן זמינה.

מצד שני, להשאיר את החתימה והשליטה בנכסים אצל המשתמש.

החברה עבדה בין היתר עם Greenlight של Blockstream, שמאפשרת להריץ חלק מתשתית צומת הברק בענן, בעוד שהמפתחות הדרושים לאישור הפעולות נשארים במכשיר המשתמש.

כך האפליקציה יכולה לפעול בלי שהטלפון עצמו יריץ באופן קבוע צומת מלא, ובלי שהשירות יקבל שליטה חופשית בכסף.

למה זה חשוב לחברות?

כאשר חברה מחזיקה כספי לקוחות, היא עלולה להיחשף לדרישות רגולטוריות, אחריות משפטית וסיכוני אבטחה משמעותיים.

פתרון ללא משמורת עשוי לצמצם חלק מהחשיפה הזאת, משום שהחברה אינה מחזיקה ישירות בנכסים.

עם זאת, אין פירוש הדבר שכל אפליקציה שמשתמשת בבריז פטורה אוטומטית מרגולציה.

החובות המשפטיות תלויות במדינה, באופן שבו השירות בנוי, בסוג המוצר ובשירותים הנוספים שהחברה מספקת.

היתרון המרכזי הוא תכנוני: ניתן לבנות שירות שבו המשתמש שומר על שליטה בכסף, במקום להפקיד אותו בידי מפעיל מרכזי.

מתשלום על קפה לתשלום על כל פעולה דיגיטלית

היכולת להעביר סכומים קטנים כמעט בזמן אמת אינה רק דרך חדשה לשלם בחנות.

היא יכולה ליצור מודלים עסקיים שקשה להפעיל באמצעות כרטיסי אשראי.

חברות אשראי ומערכות תשלום רגילות גובות לעיתים עמלה קבועה או מינימלית. לכן אין היגיון כלכלי לגבות אגורה על פעולה אחת.

ברשת הברק, תשלומים קטנים מאוד יכולים להיות מעשיים יותר.

האפשרות הזאת מכונה לעיתים מיקרו־תשלומים או נאנו־תשלומים.

תשלום ישיר ליוצרי תוכן

אחד השימושים המזוהים עם בריז הוא תחום Podcasting 2.0.

במקום שיוצר פודקאסט יסתמך רק על פרסומות, מנויים או פלטפורמה מרכזית, מאזינים יכולים להעביר אליו סכומים קטנים של ביטקוין בזמן ההאזנה.

הם יכולים לשלוח תשלום חד־פעמי או להזרים סכום קטן עבור כל דקת האזנה.

המודל הזה נקרא לעיתים Value for Value: הקהל מקבל תוכן ומחליט להעביר ערך ישירות ליוצר.

הרעיון אינו מוגבל לפודקאסטים. הוא יכול להתאים לסרטונים, מוזיקה, כתבות, משחקים ושירותים דיגיטליים נוספים.

לשלם רק על מה שצרכנו

אתרי תוכן רבים פועלים כיום באמצעות פרסומות או מנויים חודשיים.

אבל לא כל קורא רוצה להירשם למנוי שלם רק כדי לקרוא כתבה אחת.

מערכת של תשלומים קטנים יכולה לאפשר לקורא לשלם סכום זעיר עבור תוכן מסוים, בלי לפתוח חשבון מורכב ובלי להתחייב למנוי.

לדוגמה:

• תשלום עבור כתבה אחת.

• פתיחת פרק בספר דיגיטלי.

• צפייה בסרטון מסוים.

• שימוש חד־פעמי בכלי מקוון.

• תשלום לפי דקת שימוש בשירות.

החזון הוא להפוך תשלום באינטרנט לפעולה טבעית כמעט כמו לחיצה על קישור.

כאשר מכונות משלמות למכונות

תחום נוסף שמקבל תשומת לב הוא תשלומים בין תוכנות ומערכות אוטומטיות.

סוכן בינה מלאכותית יכול להזדקק לשירות חיצוני: אחסון מידע, כוח מחשוב, גישה למאגר נתונים או שימוש ב־API.

במערכת המסורתית, תוכנה אינה יכולה לפתוח חשבון בנק או להחזיק כרטיס אשראי בקלות.

מערכת תשלומים מבוססת קוד יכולה לאפשר לה להעביר סכומים קטנים באופן אוטומטי עבור כל פעולה.

לדוגמה, סוכן AI יכול לשלם עבור שאילתה אחת, קובץ אחד או שניית חישוב אחת.

רשת הברק מתאימה לרעיון הזה משום שהיא פתוחה, פועלת מסביב לשעון ומאפשרת העברת סכומים קטנים באמצעות תוכנה.

עם זאת, מדובר עדיין בתחום מתפתח, ולא במודל שאומץ באופן נרחב.

לא רק למוסדות גדולים

הכותרת המקורית של הכתבה הציגה את בריז כחברה שמנגישה את רשת הברק לשוק המוסדי.

אבל זה אינו התיאור המדויק ביותר.

בריז בונה תשתית עבור מפתחים, חברות, אפליקציות ושירותים דיגיטליים. חלקם יכולים להיות גופים גדולים, אך המיקוד אינו בהכרח רק בבנקים ובמוסדות פיננסיים.

החזון שלה רחב יותר: שכל מפתח יוכל להוסיף תשלומי ביטקוין למוצר בלי להקים בעצמו את כל תשתית רשת הברק.

לכן נכון יותר לראות בה חברת תשתית תשלומים למפתחים ולעסקים, ולא רק פתרון מוסדי.

האתגרים שעדיין נשארו

למרות הפוטנציאל, רשת הברק ובריז עדיין מתמודדות עם קשיים.

אימוץ מוגבל: רוב בתי העסק והמשתמשים עדיין אינם משלמים בביטקוין באופן יומיומי.

תנודתיות: מחיר הביטקוין יכול להשתנות במהירות, דבר שמקשה על תמחור מוצרים ושירותים.

ניהול נזילות: גם כאשר התהליך מוסתר מהמשתמש, מישהו עדיין צריך לנהל את הנזילות ולממן את הערוצים.

חוויית משתמש: ביטויים כמו כתובת, חשבונית ברק, ערוץ ותשלום שנכשל עדיין עלולים לבלבל משתמשים.

תלות בתשתיות חיצוניות: פתרונות ענן וספקי נזילות מקלים על השימוש, אך מוסיפים רכיבים שעלולים להיכשל או להפוך לנקודות תלות.

רגולציה: היחס לביטקוין ולתשלומים דיגיטליים שונה ממדינה למדינה.

תחרות: חברות ופרויקטים נוספים מפתחים ארנקים, SDKs ושירותי תשלום לרשת הברק.

ההצלחה של בריז תלויה לא רק באיכות הטכנולוגיה שלה, אלא גם בשאלה האם מספיק אפליקציות, עסקים ומשתמשים ירצו לשלם בביטקוין.

מביטקוין שנשמר לביטקוין שזז

ההישג של ביטקוין עד היום הוא בעיקר היכולת שלו להתקיים כנכס דיגיטלי ללא בנק מרכזי ולשמור על רשת פעילה ומאובטחת לאורך שנים.

אבל החזון המקורי היה רחב יותר: כסף דיגיטלי שאפשר להעביר ישירות בין אנשים.

רשת הברק מנסה להחזיר את ביטקוין לכיוון הזה.

בריז אינה משנה את ביטקוין עצמו. היא בונה שכבה שמסתירה את המורכבות של רשת הברק ומאפשרת למפתחים לשלב אותה במוצרים אמיתיים.

אם המהלך יצליח, משתמשים לא יצטרכו לדעת מהו ערוץ תשלום, כיצד מתבצע ניתוב או מי מנהל את הנזילות.

הם פשוט ילחצו על כפתור וישלמו.

וזה אולי המבחן האמיתי של כל טכנולוגיה פיננסית: לא רק האם היא פועלת, אלא האם היא נעשית פשוטה מספיק כדי שהמשתמש יפסיק לחשוב עליה.

האתר הרשמי של הפרויקט: Breez