גאווה ישראלית: בנקור והרעיון ששינה את המסחר המבוזר בקריפט

כשמדברים על „סטארט־אפ ניישן”, רוב האנשים חושבים על סייבר, בינה מלאכותית או חברות כמו צ׳ק פוינט. אבל אחד הסיפורים הישראליים המשפיעים והפחות מוכרים לציבור הרחב נמצא דווקא בעולם הקריפטו.

פרויקט בנקור (Bancor) היה מחלוצי מודל עושה השוק האוטומטי — AMM — והציג דרך חדשה להחליף נכסים דיגיטליים באמצעות חוזים חכמים ומאגרי נזילות, בלי להמתין לקונה או למוכר מסוים בצד השני.

הרעיון שפיתח הצוות הישראלי היה לאחת מאבני היסוד שעליהן צמח עולם הפיננסים המבוזרים, ה־DeFi, כפי שאנו מכירים אותו כיום. Bancor מציינת כי הציגה את הרעיון כבר ב־2016 ופרסה בשנת 2017 מאגר נזילות המבוסס על נוסחת מכפלה קבועה — מודל שהפך בהמשך למרכזי במסחר המבוזר.

הבעיה: איך מוכרים טוקן כשאין קונה?

בתחילת דרכו של שוק הקריפטו, רוב המסחר התבסס על ספר פקודות — Order Book, בדומה לבורסות מסורתיות.

אדם שרצה למכור טוקן במחיר מסוים היה צריך להמתין עד שמישהו אחר יסכים לקנות אותו באותו המחיר. במטבעות גדולים, שבהם פעלו קונים ומוכרים רבים, השיטה עבדה באופן סביר.

אבל טוקנים קטנים וחדשים התמודדו עם בעיה קשה: מחסור בנזילות.

כאשר אין מספיק קונים ומוכרים, קשה לבצע עסקה. הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה גדל, עסקאות קטנות עלולות להזיז את המחיר בצורה חדה ולעיתים המשתמש כלל אינו מצליח למכור את הנכס.

הפתרון הישראלי: עושה שוק אוטומטי

בנקור הציעה רעיון שונה: במקום להמתין לאדם שנמצא בצד השני של העסקה, המשתמש יוכל לסחור מול מאגר נכסים שמנוהל באמצעות חוזה חכם.

כך נולד אחד המודלים הראשונים של עושה שוק אוטומטי — Automated Market Maker, או AMM.

במקום ספר פקודות, המערכת משתמשת ב־מאגר נזילות — Liquidity Pool. זהו מאגר דיגיטלי שמכיל שני נכסים או יותר ונשלט באמצעות חוזה חכם.

כאשר משתמש רוצה להחליף טוקן אחד באחר, הוא מכניס נכס אחד למאגר ומקבל ממנו את הנכס השני. המחיר מחושב אוטומטית לפי נוסחה מתמטית ובהתאם לכמויות שנמצאות במאגר.

אין צורך למצוא קונה מסוים, אך חשוב לדייק: המערכת אינה מבטיחה שתמיד תהיה נזילות מספקת. איכות המסחר עדיין תלויה בכמות הכסף שהופקדה במאגר. ככל שהמאגר קטן יותר, העסקה עלולה להשפיע יותר על המחיר.

ממפגש בין קונה למוכר למסחר מול קוד

אפשר להשוות את השינוי למעבר משוק יד שנייה למכונה אוטומטית.

בשוק יד שנייה צריך למצוא אדם שמעוניין בדיוק במוצר שאתם מציעים ולהסכים איתו על המחיר.

ב־AMM המשתמש פועל מול מאגר שמחיריו מנוהלים באמצעות קוד. המאגר פתוח בכל שעות היממה, והעסקה מתבצעת באמצעות חוזה חכם כל עוד קיימת בו נזילות מספקת.

זו הייתה פריצת דרך משמעותית: המסחר המבוזר כבר לא היה חייב להעתיק את המבנה של הבורסות המסורתיות.

ההשפעה על עולם ה־DeFi

ביוני 2017 ערכה בנקור אירוע הנפקת טוקנים שבמסגרתו גייסה כ־153 מיליון דולר — סכום חריג מאוד באותה תקופה.

אבל המורשת החשובה יותר שלה היא טכנולוגית.

הרעיונות של מאגרי נזילות, טוקנים המייצגים חלק במאגר ותמחור אוטומטי הפכו לרכיבים מרכזיים בעולם ה־DeFi. פרוטוקולים מאוחרים יותר, ובראשם Uniswap, הרחיבו את מודל ה־AMM והפכו אותו לאחת מצורות המסחר המרכזיות בבלוקצ׳יין. הגרסה הראשונה של Uniswap עלתה לרשת Ethereum בנובמבר 2018.

לכן נכון יותר לתאר את בנקור כ־אחת החלוצות המרכזיות של ה־AMM, ולא לטעון שכל בורסה מבוזרת מבוססת ישירות על הקוד שלה.

מי מספק את הנזילות?

הנכסים במאגרי הנזילות מגיעים ממשתמשים שנקראים ספקי נזילות — Liquidity Providers.

הם מפקידים נכסים בחוזה החכם, ובתמורה עשויים לקבל חלק מעמלות המסחר.

כך נוצר מודל חדש: במקום שחברת מסחר או גוף מקצועי בלבד יספקו נזילות, גם משתמשים רגילים יכולים להשתתף בתפעול השוק.

עם זאת, הפקדת נכסים במאגר אינה חיסכון נטול סיכון. ספקי הנזילות עלולים להיחשף לשינויים במחירי המטבעות, לחולשות בחוזה החכם ולתופעה המכונה הפסד זמני — Impermanent Loss.

מהו הפסד זמני?

כאשר המחיר של אחד הנכסים במאגר משתנה באופן משמעותי ביחס לנכס השני, שווי הנכסים של ספק הנזילות עשוי להיות נמוך יותר מהשווי שהיה מקבל אילו פשוט החזיק אותם בארנק.

הפער הזה נקרא הפסד זמני. הוא אינו תמיד נשאר זמני, ובמקרה של משיכת הכספים הוא עלול להפוך להפסד ממשי.

בנקור הקדישה לאורך השנים מאמצים לפיתוח מנגנונים שנועדו לצמצם או לפצות על הפסדים כאלה. חשוב לציין שחלק ממנגנוני ההגנה של Bancor V3 שונו או הושהו בתקופות מסוימות, ולכן אין להציג הגנה מהפסד זמני כהבטחה קבועה.

איפה בנקור נמצאת היום?

בנקור ממשיכה לפעול כאקוסיסטם של פרוטוקולי מסחר ונזילות מבוזרים.

המוצר המרכזי שמוצג כיום באתר הפרויקט הוא Carbon DeFi — פרוטוקול למסחר אוטומטי שמציע יכולות הדומות לספר פקודות, ובהן הוראות קנייה ומכירה, טווחי מחיר ואסטרטגיות חוזרות. האקוסיסטם כולל גם את Arb Fast Lane, מערכת שנועדה לנצל פערי מחיר ולשפר את יעילות השווקים.

זהו שינוי חשוב: בנקור אינה נשענת רק על המודל שפיתחה בשנת 2017, אלא מנסה לפתח דור חדש של כלים למסחר וניהול נזילות על גבי הבלוקצ׳יין.

למה הסיפור של בנקור חשוב לישראל?

בנקור היא דוגמה לפרויקט ישראלי שלא רק השתלב בתעשיית הקריפטו, אלא תרם לעיצוב אחת התשתיות החשובות שלה.

החשיבות אינה נובעת רק מהיקף הגיוס או ממחיר הטוקן, אלא מהרעיון הטכנולוגי: האפשרות להחליף נכסים באמצעות מאגרי נזילות וחוזים חכמים, ללא צורך בספר פקודות מסורתי.

הרעיון הזה סייע להראות שמסחר מבוזר אינו חייב להיראות כמו העתק של הבורסה הישנה. אפשר לבנות שוק שפועל באמצעות קוד, פתוח בכל שעות היממה ונגיש ישירות מארנק דיגיטלי.

במובן הזה, בנקור היא חלק מהסיפור הרחב יותר של החדשנות הישראלית: ניסיון לפתור בעיה בסיסית באמצעות מודל טכנולוגי חדש, שגם פרויקטים אחרים יכולים להמשיך לפתח ולשכלל.

ומה לגבי טוקן BNT?

‏BNT הוא הטוקן המקורי של אקוסיסטם בנקור.

לאורך השנים הוא שימש במנגנוני הנזילות, בתמריצים ובפעילות של הפרוטוקול. תפקידו השתנה יחד עם הגרסאות והמוצרים שפיתח הפרויקט.

עם זאת, חשוב להפריד בין שני דברים:

התרומה הטכנולוגית של בנקור אינה זהה בהכרח לביצועי הטוקן שלה בשוק.

פרויקט יכול להציג רעיון חשוב, להשפיע על התעשייה ולהמשיך לפתח מוצרים — ובכל זאת הטוקן שלו עשוי לרדת, להיות תנודתי או להתמודד עם ירידה בביקוש.

לכן מי שבוחן את BNT כהשקעה צריך לבדוק גם את השימוש הנוכחי בטוקן, היצע המטבעות, המודל הכלכלי, פעילות המשתמשים והסיכונים של הפרוטוקול.

חדשנות טכנולוגית אינה מבטיחה תשואה למשקיעים.

הסיכונים והאתגרים

לצד התרומה של בנקור, חשוב להציג גם את האתגרים.

תחרות חזקה: תחום הבורסות המבוזרות ומאגרי הנזילות הפך לצפוף מאוד. פרוטוקולים גדולים פועלים במספר רשתות ומתחרים על משתמשים, הון ונפח מסחר.

סיכון בחוזים חכמים: כל מערכת שמחזיקה נכסים באמצעות קוד עלולה להיות חשופה לבאגים, פרצות או תכנון כלכלי לקוי.

נזילות ומשתמשים: פרוטוקול מסחר זקוק להיקף פעילות משמעותי. ללא מספיק נזילות, המשתמשים עלולים לקבל מחירים פחות טובים ולסבול מהחלקה גבוהה.

מורכבות המוצרים: ככל שהמערכת מציעה אסטרטגיות מתקדמות יותר, כך קשה יותר למשתמש מתחיל להבין את הסיכונים.

הפער בין עבר להווה: העובדה שבנקור הייתה חלוצה אינה מבטיחה שהיא תוביל גם את הדור הבא. עליה להמשיך להוכיח שהמוצרים החדשים שלה רלוונטיים ותחרותיים.

האם בנקור המציאה את ה־DeFi?

לא. עולם הפיננסים המבוזרים נבנה מתרומות של פרויקטים, חוקרים ומפתחים רבים.

אבל בנקור בהחלט הייתה אחת החלוצות החשובות של מודל ה־AMM ושל המסחר באמצעות מאגרי נזילות.

היא עזרה להפוך רעיון תאורטי למערכת עובדת, והראתה שאפשר לבצע החלפות בין טוקנים ללא התאמה ישירה בין קונה למוכר.

הרעיון הזה הפך לאחר מכן לאחד היסודות של שוק ה־DeFi.

לכן נכון לומר שבנקור לא המציאה לבדה את כל התחום — אבל היא הייתה מהפרויקטים שסייעו להניח את התשתית שעליה הוא צמח.

סיכום

בנקור היא אחד מסיפורי הקריפטו הישראליים החשובים ביותר.

הפרויקט זיהה בעיה בסיסית: טוקנים קטנים התקשו להיסחר כאשר לא נמצא קונה מתאים בצד השני. הפתרון שהציע — מסחר מול מאגר נזילות שמנוהל באמצעות חוזה חכם — שינה את הדרך שבה התעשייה חשבה על בורסות מבוזרות.

מאז, המודל התפתח, השתכלל וקיבל גרסאות רבות בפרוטוקולים שונים. בנקור עצמה ממשיכה לפתח כלים חדשים ולנסות לפתור בעיות מורכבות בתחום המסחר והנזילות.

היא גם מזכירה שעולם הקריפטו אינו מורכב רק ממטבעות שמחירם עולה ויורד. מאחוריו פועלים מפתחים ויזמים שמנסים לבנות תשתיות פיננסיות חדשות.

ובפעם הבאה שאתם מבצעים Swap ישירות מהארנק, בלי להמתין לקונה מסוים — כדאי לזכור שלרעיון הזה יש גם שורשים ישראליים.

האתר הרשמי של הפרויקט: Bancor