לא תשואה אלא בטחונות: מה שיכריע איזה סטייבלקוין ינצח

זירת הסטייבלקוינים, ששוויה חוצה כבר את רף 250 מיליארד הדולר, נכנסת לשלב חדש של תחרות. במשך שנים התמודדו המנפיקים על לב המשקיעים באמצעות תשואה — ריבית שנתית נאה על החזקת מטבע צמוד דולר. אלא שבשנה האחרונה מתברר כי הפרמטר שיקבע מי ישרוד ומי ייעלם אינו התשואה, אלא איכות הבטחונות שעומדים מאחורי כל טוקן. ככל שהרגולציה מתהדקת והמוסדות הגדולים נכנסים לשוק, השאלה המרכזית הופכת להיות פשוטה: מה בדיוק מגבה כל דולר דיגיטלי, ועד כמה ניתן לסמוך על כך בעת משבר.

## מבטחונות מזומן ועד מודלים סינתטיים

בראש הטבלה עדיין ניצבים שני השחקנים הוותיקים — טת'ר (Tether), מנפיקת ה-USDT, וסירקל (Circle), מנפיקת ה-USDC — ששתיהן מבססות את המטבעות שלהן על מזומן ואג"ח ממשלת ארה"ב לטווח קצר, נכסים סחירים וקלים למימוש. לצידן צומחים מנפיקים חדשים המציעים מודל שונה לחלוטין: סטייבלקוינים "נושאי תשואה" כמו USDe של אתנה (Ethena), שמבוססים על אסטרטגיות גידור ונגזרים ולא על החזקת נכסים מסורתית. המודל הזה מייצר תשואה גבוהה יותר למחזיקים, אך גם חושף אותם לסיכונים שלא קיימים בסטייבלקוין מגובה-מזומן פשוט — בעיקר בתקופות של תנודתיות קיצונית בשוק הנגזרים. גופי רגולציה בארה"ב ובאירופה, במסגרת חוקים כמו ה-GENIUS Act האמריקאי ותקנות ה-MiCA האירופיות, מתחילים לדרוש רף מחמיר של נכסים נזילים ואיכותיים דווקא מהמנפיקים הגדולים, מה שמעניק יתרון תחרותי דווקא לשמרנים.

## מה זה אומר למשקיע הישראלי

עבור משקיעים ומשתמשים בישראל, הסיפור הזה נוגע ישירות לשאלת האמון: סטייבלקוין הוא כלי שנועד לשמור על יציבות ערך, ולכן איכות הבטחונות שמאחוריו חשובה יותר מכל ריבית אטרקטיבית שמוצעת בטווח הקצר. ככל שגופים מוסדיים גדולים יותר — בנקים, פלטפורמות תשלומים וחברות פינטק — משלבים סטייבלקוינים בפעילותם השוטפת, כך גדל המשקל שהם מייחסים לשקיפות הבטחונות ולעמידה ברגולציה, ופחות לשיעורי התשואה שמוצעים למחזיקים הבודדים. אנליסטים בשוק מעריכים כי בשנים הקרובות נראה התכנסות של השוק סביב מספר קטן של סטייבלקוינים מגובי-מזומן שעומדים ברף רגולטורי גבוה, בעוד שמודלים סינתטיים ונושאי-תשואה יישארו נישה עבור משקיעים המוכנים לקחת סיכון גבוה יותר תמורת תשואה עודפת.