ביטנסור רוצה לבנות את הביטקוין של הבינה המלאכותית — האם זה אפשרי?

הבינה המלאכותית משנה במהירות את הדרך שבה אנחנו עובדים, יוצרים, מחפשים מידע ומקבלים החלטות. אבל מאחורי המהפכה הזאת מסתתרת עובדה פחות מדוברת: רוב הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של חברות ענק.

הן מחזיקות במודלים המתקדמים, במרכזי הנתונים, במידע ובכוח המחשוב הדרוש להפעלתם. הן גם קובעות מי יקבל גישה, כמה השירות יעלה, אילו תשובות יסוננו ומה יקרה למידע שהמשתמשים מוסרים.

כאן נכנסת לתמונה ביטנסור, רשת שמנסה לעשות לבינה המלאכותית את מה שביטקוין ניסה לעשות לכסף: להוציא את השליטה מידיו של גוף מרכזי ולבנות שוק פתוח שבו אנשים ומחשבים מכל העולם יכולים להשתתף, להתחרות ולקבל תגמול.

זהו חזון שאפתני במיוחד. במקום שחברה אחת תפתח מודל ותמכור גישה אליו, ביטנסור מנסה ליצור כלכלה של אינטליגנציה — שוק שבו תוכנות חכמות, כוח מחשוב, מידע ותחזיות הופכים לשירותים שניתן לייצר, למדוד ולתגמל.

הבעיה: הבינה המלאכותית נעולה בתוך גנים סגורים

כאשר אנחנו משתמשים במערכת בינה מלאכותית מובילה, אנחנו נכנסים למעשה לתוך מערכת סגורה שבבעלות חברה אחת.

החברה מחליטה כיצד המודל פועל, על איזה מידע הוא אומן, אילו מגבלות יחולו עליו, מה יהיה מחיר השימוש ומי יוכל להתחבר אליו. המשתמש נהנה ממוצר מתקדם, אך כמעט שאין לו השפעה על הדרך שבה הוא נבנה או מנוהל.

גם עבור מפתחים עצמאיים, הכניסה לתחום קשה מאוד. אימון והפעלת מודלים מתקדמים דורשים מעבדים גרפיים יקרים, כמויות גדולות של מידע וצוותים מקצועיים. המשמעות היא שלחברות הגדולות יש יתרון שקשה מאוד לצמצם.

ביטנסור יוצאת מנקודת הנחה אחרת: במקום לבנות עוד מערכת סגורה, אפשר לחבר אלפי מפתחים, מודלים ומחשבים לרשת אחת, ולאפשר להם להתחרות על איכות השירות שהם מספקים.

הפתרון: שוק פתוח למוצרים דיגיטליים חכמים

ביטנסור אינה מודל בינה מלאכותית יחיד. היא תשתית שעליה פועלים שווקים נפרדים הנקראים תת־רשתות.

כל תת־רשת מתמקדת במשימה או במוצר דיגיטלי מסוים. חלקן עשויות לעסוק ביצירת טקסט, חיפוש מידע או הפעלת מודלים. אחרות יכולות להתמקד בכוח מחשוב, אחסון, חיזוי שווקים, עיבוד תמונות, קיפול חלבונים או משימות טכנולוגיות אחרות.

אפשר לדמיין את ביטנסור כקניון גדול של שירותים דיגיטליים. כל תת־רשת היא חנות אחרת, וכל חנות מפעילה תחרות משלה בין ספקים שמנסים להציע את התוצאה הטובה ביותר.

לפי מסמכי הפרויקט, כל תת־רשת פועלת כשוק תחרותי המבוסס על תמריצים. המשתתפים מייצרים מוצר דיגיטלי מסוים, ומשתתפים אחרים בודקים את איכותו ומדרגים את הביצועים. (docs.bittensor.com)

כיצד המערכת פועלת?

בתוך כל תת־רשת פועלים כמה סוגים מרכזיים של משתתפים.

הכורים הם ספקי השירות. הם יכולים להפעיל מודלים, לספק תחזיות, להציע כוח מחשוב, לאחסן מידע או לבצע כל משימה אחרת שתת־הרשת נועדה לייצר.

בניגוד לכריית ביטקוין, הכורים בביטנסור אינם מתחרים רק על ביצוע חישוב חסר משמעות מעשית. הם אמורים לספק מוצר או שירות שהרשת יכולה להשתמש בו.

המאמתים בוחנים את עבודת הכורים. הם שולחים להם משימות, משווים בין התוצאות, מודדים איכות ומעבירים לרשת דירוגים המשקפים מי סיפק את הערך הגבוה ביותר.

כל תת־רשת יכולה לקבוע שיטת מדידה אחרת. ברשת ליצירת טקסט אפשר לבחון דיוק ורלוונטיות. ברשת לחיזוי מחירים אפשר לבדוק אילו תחזיות התקרבו יותר לתוצאה בפועל. ברשת מחשוב אפשר למדוד מהירות, זמינות ועלות.

הציונים שהמאמתים מעבירים נרשמים בבלוקצ׳יין ומשפיעים על חלוקת התגמולים. ככל שכורה מספק עבודה טובה יותר לפי כללי תת־הרשת, כך הוא עשוי לקבל חלק גדול יותר מהתגמול. (docs.learnbittensor.org)

היופי שבמנגנון: אבולוציה של אינטליגנציה

כאן נמצא הרעיון המעניין ביותר של ביטנסור.

במקום שמנהל או תאגיד יבחרו מראש איזה מודל הוא הטוב ביותר, הרשת יוצרת תחרות מתמשכת. כל משתתף שרוצה להמשיך לקבל תגמול חייב לשפר את התוצאות שלו, לצמצם עלויות ולהגיב במהירות למתחרים.

מודל שמפסיק להשתפר עלול לרדת בדירוג ולאבד הכנסה. מודל חדש שמציג תוצאות טובות יותר יכול להתקדם במהירות.

כך התמריץ הכלכלי הופך למנוע של חדשנות. המשתתפים אינם משפרים את המערכת רק מתוך עניין מדעי, אלא משום שביצועים טובים יותר עשויים להעניק להם תגמול גדול יותר.

אפשר לחשוב על זה כעל בורסה של אינטליגנציה: במקום שמניות יתחרו על הון, מודלים ושירותים דיגיטליים מתחרים על תשומת הלב והתגמולים של הרשת.

החזון הוא שהמערכת כולה תלמד להשתפר, לא מפני שמישהו מרכזי מורה לה לעשות זאת, אלא מפני שכל משתתף מנסה להוכיח שהוא מועיל יותר מהאחרים.

מה תפקידו של מטבע טאו?

מטבע טאו הוא מנגנון התמריצים המרכזי של הרשת.

הוא משמש לתגמול כורים, מאמתים, בעלי תת־רשתות ומשתתפים שמפקידים מטבעות אצל מאמתים. בעלי המטבע יכולים לתמוך במאמתים באמצעות הפקדה, והיקף התמיכה משפיע על כוחם בתוך המערכת ועל חלקם בתגמולים. (docs.learnbittensor.org)

במילים פשוטות, המטבע נועד לגרום לאנשים לספק לרשת עבודה בעלת ערך.

הכורה רוצה להרוויח, ולכן הוא מנסה לספק שירות טוב יותר. המאמת רוצה לקבל תגמול, ולכן הוא צריך למדוד את הכורים בצורה אמינה. בעל המטבע רוצה לבחור מאמתים ותת־רשתות שלדעתו מייצרים ערך.

הבלוקצ׳יין משמש כאן כמערכת החשבונאות והתגמול של השוק. הוא אינו יוצר את הבינה המלאכותית בעצמו, אלא מתעד את הדירוגים ומחלק את התמריצים בין המשתתפים.

זהו עוד מקרה שממחיש מדוע קריפטו אינו מסתכם בקנייה ומכירה של מטבעות. המטבע משמש כדלק כלכלי שמפעיל רשת של שירותים דיגיטליים.

מה הקשר לביטקוין?

ההשוואה לביטקוין אינה אומרת שביטנסור זהה לו.

ביטקוין יצר מערכת שבה מחשבים ברחבי העולם משתפים פעולה כדי לקיים כסף דיגיטלי שאינו נשלט בידי בנק מרכזי. ביטנסור מנסה לקחת עיקרון דומה ולהחיל אותו על ייצור אינטליגנציה ושירותים דיגיטליים.

במקום לתגמל מחשבים רק על אבטחת מערכת כספית, ביטנסור רוצה לתגמל אותם על תשובות, תחזיות, חישובים, מידע ושירותי בינה מלאכותית.

הדמיון נמצא גם במבנה התמריצים. בשני המקרים, המשתתפים מקבלים מטבע בתמורה לתרומה לרשת. אך בביטנסור קשה הרבה יותר להגדיר מהי תרומה טובה.

בביטקוין אפשר לבדוק באופן מתמטי אם חישוב בוצע כראוי. בבינה מלאכותית, לעומת זאת, לא תמיד קיימת תשובה אחת נכונה. תשובה יכולה להיות מדויקת אך לא מועילה, יצירתית אך לא אמינה, או מהירה אך שטחית.

לכן האתגר הגדול של ביטנסור אינו רק לחבר מחשבים, אלא לבנות שיטות אמינות למדידת ערך.

לא רק בינה מלאכותית

השם והחזון של ביטנסור מזוהים מאוד עם בינה מלאכותית, אך הרשת התרחבה מעבר למודלים שיוצרים טקסט או תמונות.

המסמכים הרשמיים מציגים את הפלטפורמה כשוק לייצור מגוון מוצרים דיגיטליים, ובהם כוח מחשוב, אחסון, הפעלת מודלים, אימון מערכות, חיזוי פיננסי ואף מחקר ביולוגי. (docs.bittensor.com)

זו נקודה חשובה להבנת הפרויקט. ביטנסור אינה מנסה לבנות רק חלופה למערכת שיחה מוכרת. היא מנסה לבנות שכבה כלכלית רחבה שעליה יוכלו לפעול שווקים שונים של מידע וחישוב.

אם רנדר היא שוק מבוזר לכוח עיבוד גרפי, ביטנסור שואפת להיות השוק שמחליט אילו שירותים דיגיטליים ראויים לתגמול וכמה הם שווים.

האם הרשת באמת מבוזרת?

הרעיון מבוזר, אך המציאות מורכבת יותר.

הפעלת כורה או מאמת עשויה לדרוש ידע טכני, חומרה, הון וגישה למודלים מתקדמים. לכן לא כל אדם יכול בהכרח להצטרף ולתת תחרות שווה לחברות ולצוותים מקצועיים.

גם כוח ההשפעה של מאמתים קשור לכמות המטבעות שהופקדה אצלם. מצב כזה עלול ליצור ריכוז כוח אצל מספר משתתפים גדולים, במיוחד אם הציבור נוטה להפקיד את המטבעות אצל הגופים שכבר מחזיקים במוניטין ובהון.

בנוסף, כל תת־רשת מנוהלת באמצעות מנגנון תמריצים שהוגדר בידי יוצריה. אם מנגנון המדידה פגום, המשתתפים עשויים ללמוד כיצד להשיג ציונים גבוהים בלי לספק ערך אמיתי.

במילים אחרות, ביטנסור יכולה לבזר את הבעלות על התשתית, אך היא עדיין צריכה להוכיח שגם הכוח, האיכות והתגמולים אינם מתרכזים בהדרגה בידי מעטים.

האתגר הגדול: איך מודדים אינטליגנציה?

הרשת יכולה לתגמל רק את מה שהיא יודעת למדוד.

אם המאמתים בודקים מהירות בלבד, הכורים עשויים לספק תשובות מהירות אך חלשות. אם הם בודקים התאמה לתשובות מוכרות, הם עלולים לדכא פתרונות חדשים ויצירתיים. אם שיטת הדירוג צפויה מדי, משתתפים יכולים להתאים את עצמם למבחן במקום לשפר את המוצר.

זו בעיה מוכרת במערכות תמריצים: ברגע שמדד הופך למטרה, אנשים לומדים כיצד לנצח את המדד.

ביטנסור מנסה להתמודד עם האתגר באמצעות תחרות בין כורים, מאמתים ומנגנוני תמריצים שונים. כיום תת־רשתות יכולות אף להפעיל כמה מנגנוני מדידה במקביל ולחלק את התגמולים לפי קריטריונים שונים. (docs.learnbittensor.org)

ועדיין, אין נוסחה אחת שמסוגלת למדוד בצורה מושלמת איכות, יצירתיות, אמת ותועלת. הצלחת כל תת־רשת תלויה במידה רבה באיכות הכללים שהיא בונה.

התחרות מול ענקיות הטכנולוגיה

ביטנסור אינה פועלת בחלל ריק.

מולה עומדות חברות שמחזיקות במרכזי נתונים עצומים, מאגרי מידע, חוקרים מובילים ותקציבים של מיליארדי דולרים. הן מסוגלות לפתח מודלים מתקדמים, לספק שירות מהיר ולהציע ללקוחות מערכת פשוטה ונוחה.

רשת מבוזרת, לעומת זאת, צריכה לתאם בין משתתפים שונים, ציוד שונה ושיטות עבודה שונות. היא נדרשת להתמודד עם זמני תגובה, איכות לא אחידה, ניסיונות לרמות ומורכבות טכנית גבוהה.

לכן היתרון של ביטנסור כנראה לא יגיע מכך שכל תת־רשת תנצח מיד את המודלים הטובים בעולם. היתרון עשוי להגיע מהיכולת לפתוח שווקים חדשים, למשוך מפתחים עצמאיים ולתגמל פתרונות קטנים וממוקדים שחברות ענק אינן מעוניינות לפתח.

ענקית טכנולוגיה מנסה לבנות מוצר אחד שיתאים למאות מיליוני משתמשים. תת־רשת יכולה להתמקד בבעיה צרה מאוד ולגייס סביבה קהילה של מומחים.

האם יש כאן שימוש אמיתי או רק סיפור מרשים?

לביטנסור יש תשתית פעילה, תת־רשתות ומשתתפים שמייצרים ובוחנים מוצרים דיגיטליים. היא אינה רק רעיון המופיע במסמך חזון.

עם זאת, קיומה של רשת פעילה אינו מוכיח שכל תת־רשת מייצרת שירות שהציבור באמת זקוק לו. חלק מהפעילות יכולה להיות מונעת מהתגמולים במטבע יותר מאשר מביקוש של לקוחות משלמים.

זהו המבחן החשוב ביותר של הפרויקט.

רשת כלכלית בריאה אינה יכולה להישען לנצח רק על הנפקת תגמולים פנימיים. בסופו של דבר, המוצרים שמייצרות תת־הרשתות צריכים להיות שימושיים מספיק כדי שמפתחים, חברות ומשתמשים ירצו לצרוך אותם גם מחוץ למערכת.

ההבדל בין ניסוי מעניין לתשתית עולמית ייקבע בשאלה פשוטה: האם ביטנסור מצליחה לייצר אינטליגנציה שאנשים מוכנים לשלם בעבורה?

האם ביטנסור היא באמת הביטקוין של הבינה המלאכותית?

ההשוואה לביטקוין חזקה משום שהיא מסבירה את החזון במשפט אחד. אבל היא גם עלולה להסתיר את גודל האתגר.

ביטקוין מתמקד במשימה מוגדרת: שמירה על מערכת כספית מבוזרת. ביטנסור מנסה לתאם שווקים רבים שבהם קשה הרבה יותר לקבוע מי תרם את הערך הגבוה ביותר.

הפרויקט אינו צריך רק להגן על רשת. הוא צריך למדוד איכות, להתמודד עם מידע שגוי, לתגמל חדשנות ולמנוע ממשתתפים לנצל את כללי המשחק.

אם יצליח, הוא עשוי ליצור דרך חדשה לבנות שירותי בינה מלאכותית — לא בתוך חברה אחת, אלא באמצעות תחרות פתוחה בין אלפי משתתפים.

אם ייכשל, הסיבה כנראה לא תהיה מחסור בחזון, אלא הקושי להפוך אינטליגנציה למוצר שאפשר למדוד ולתגמל בצורה הוגנת.

סיכום

ביטנסור מציעה רעיון יוצא דופן: להפוך בינה מלאכותית ממשאב הנשלט בידי מספר חברות לשוק פתוח שבו כל מפתח, מודל ומחשב יכולים להתחרות על יצירת ערך.

במקום חברה אחת שמחליטה איזו מערכת תיבנה ואיך היא תפעל, תת־הרשתות יוצרות זירות תחרות נפרדות. הכורים מספקים עבודה, המאמתים מודדים אותה, והמטבע מחלק את התגמולים למי שהרשת מעריכה כתורמים הטובים ביותר.

זהו חזון שמציג את הצד הרחב יותר של עולם הקריפטו. הבלוקצ׳יין אינו משמש כאן רק להעברת כסף, אלא כמערכת תמריצים שמנסה לארגן שיתוף פעולה ותחרות בין אנשים ומכונות ברחבי העולם.

הדרך עוד ארוכה. ביטנסור צריכה להוכיח שהיא מסוגלת למדוד איכות, למנוע ניצול לרעה, למשוך ביקוש אמיתי ולהתחרות במערכות שמפותחות בידי החברות החזקות בעולם.

אבל אם הבינה המלאכותית אכן תהפוך לחשמל של הכלכלה הדיגיטלית, ביטנסור מנסה לבנות עבורה לא עוד תחנת כוח פרטית — אלא רשת חשמל פתוחה שכל אחד יכול להתחבר אליה, לתרום לה ולהתפרנס ממנה.

האתר הרשמי של הפרויקט: ביטנסור